>>למה זה נגמר (רמז: את אשמה)

למה זה נגמר (רמז: את אשמה)

372

נגיד שבנסיעה חזרה מהסרט אני קצת ריגשי- יש לי תחושה מעורפלת שאומרת שהיד שלו היתה על הרגל שלי פחות מדי פעמים. טוב, אז ספרתי.

  • לא דיברת איתי כל הדרך.
  • שזה מה, חמש דקות כולל חניה?
  • על מה חשבת?
  • על כלום, מאמי.
  • תגיד לי את האמת. אתה עוד חושב עליה.
  • על מי?
  • היית איתה שנתיים ואתה שואל על מי? תגיד, אין לך לב?
  • תגידי, מה קרה לך פתאום?
  • כלום. קח אותי הביתה.

קודם הוא תכנן להיכנס למיטה ולקרוע לי את הצורה, שזה יופי, ועכשיו הוא בבית, מאונן לבד, והכי גרוע- חושב.

לפני שפתחתי את הפה הוא סתם חי לו, בלי לחשוב או לדעת כלום מיוחד. עכשיו הוא חושב על האקסית שלו שכלפיה הוא מן הסתם מרגיש יותר ממה שהוא מרגיש לבחורה שהוא לא מכיר, וזוהי, גבירותי ורבותי, תחילתה של אסקלציה.

ומי אשם?

אני.

אני לא רוצה להישמע נחרצת, אבל אני אסתכן.

כל מערכות היחסים שנגמרו, נגמרו כי שוחחנו אותן למוות.

אנחנו אשמות, כי אם היינו מניחות להם לנפשם, לא היתה מתגנבת למוחם החרמן מחשבה בודדת בחמש השנים הבאות.

בנות, המכשול הגדול ביחסים בין המינים פוצח.

התלבטויותיו של הגבר המצוי סובבות סביב "מה אוכלים בערב" כי להתלבט על רגשות גורם לו להרגיש מעורער ונשי. לטוב ולרע- מצד אחד הוא לא יחשוב להתקשר אלייך לעבודה כי היה לך חלום רע בלילה, ולא יעלה בדעתו שהוא לא מרגיש אליך מספיק, או חלילה, שהוא לא רוצה לראות אותך היום, מצד שני. עד שאת לא תעלי את האופציה, כמובן.

כשהוא אומר שהוא לא חושב על כלום, זאת האמת. נכון שאנחנו משנות אג'נדה כל כמה שעות, בקיצוניות, ומודעות לרגשותינו כל שניה, שלא כמונו, שיכולות לפלרטט עם כמה מחשבות קיצוניות במשך שנים ולא לעשות דבר- הם, לעומת זאת, בכלל לא מתעסקים בסוגיה- הם באמת לא חושבים על כלום, וזה אמור לשמח אותנו, כי כשהם חושבים, קורים רק דברים רעים- דברים כמו מסקנות והחלטות.

עכשיו, לאיזו מסקנה מישהו עם מוח ריק עשוי להגיע? למסקנות שהושתלו בו מבחוץ.

ומי אשם?

אני.

כל החיים אני שומעת גברים מתחננים על נפשם בכל השפות: "בבקשה!!! רק לא לדבר!!!" וממשיכה לחשוב שאני יודעת מה טוב להם, כשבסך הכל הייתי צריכה לקבל את זה כפשוטו, וזה אפילו לא היה מסובך- כשהוא אומר שהוא לא חושב על כלום, זאת אמת לאמיתה.

המוח שלו ריק- וזה מצוין, כי מוח ריק שווה גבר מאושר- אין שכל, אין דאגות.

אלא אם כן קורה משהו חיצוני כמו פיטורין, אקסית שרוצה לחזור, משבר גיל, או הכי שכיח, אני פותחת פה, עושה בלגן, טורקת דלתות ומפילה עליו אינפורמציות שמזעזעות את אושיות עולמו, הוא באמת לא חושב על כלום.

אחרי הכל, למה לגבר להטריד את עצמו ולהסיח את דעתו מהדברים החשובים בחיים כמו עבודה, כדורגל, התחת שלי וכיו"ב?

פרידות הן תוצאה ישירה של שיחות על היחסים, וזה מיותר לגמרי לדבר כשיש שידור ואין קליטה. הוא ממילא לא יבין מה אני רוצה, ימשיך לבהות בפרצוף אדיוטי של מקשיב (שדומה בצורה מפליאה לפרצוף המאוהב, רק קצת פחות מחויך) ויהנהן. לא חבל? ממילא מה שהוא שומע זה "בלהבלהבלהבלהבלהבלה" וכשהוא אומר "את צודקת" זה רק, ואני מדגישה- אך ורק בגלל שהוא פתאום הבין שיש לו ארבע שעות לישון.

 

 

2015-08-30T17:03:18+03:00 אוגוסט 25th, 2015|Tags: , , , , |0 Comments

About the Author:

Avatar
מאז שאני זוכרת את עצמי אני כותבת שירים של לב שבור למגירה, מכתבי תלונה לאלוהים, מכתבי נאצה לחברות מעצבנות וסיפורים.

Leave A Comment

למה זה נגמר (רמז: את אשמה)

מאת: קארין ארד זמן קריאה <1 min
0